Click here to go to World Challenge Pulpit Series multilingual site

מחאתו של אדם ישר!

 

Mechaato shel adam yashar!


מפתח הדרשה בעברית + עמוד בית + היה מנוי + זכויות

  mafteach hadrashah be ;Ivrit + ;ammud bayt + heyeh manuy + zekhuyyot


ע"י דוד ווילקרסון
1 יוני 1998

 


;al-yedey David Wilkerson
1 Juni 1998

_______________   _______________


קיבלתי מכתב מאח במשיח שכנראה יטען שהוא איש מאוד ישר. ובכל זאת היתה מרירות בדבריו אלי:

 


Qibbalti mikhtav me ach ba Mashiach she ka nir.eh yi;t'an she hue ish meod yashar. Wu be kol zoot haytah merirut bi devarayw elay:


"אח ווילקרסון, מה קרה לך? היית רגיל להטיף בעוצמה כה רבה נגד חטא. אבל אני מאמין שלאחרונה הפכת להיות רך בנושא החטא. המסר האחרון שלך על היובל נותן לאנשים רשיון לחטוא. אתה מציע נחמה למתפשרים, במקום להרשיע אותם!"

 


"Ach Wilkerson, mah qarah lekha? Hayita ragil leha;ttif be ;otzmah koh rabbah neged che;t.e. Aval ani maamin she la acharonah hafakhtah lihyot rakh be nocee ha che;t.e. Ha meser ha acharon shelkha ;al ha Yovel noten la anashim rishyon le che;t.e. Attah mattzia nechamah la mitpashherim, bi meqom leharshia otam!"


"חזור להטיף קדושה! איני חוטא, ואין לי חטא בחיי. אף אדם אינו חייב לחטוא." כך המשיך במספר פיסקאות רבות על חוסר הוכחה בהטפה שלי.

 


"Chazor leha;ttif qedushhah! Eyniy cho;tee, we eyn liy che;t.e be chayyay. Af adam eyno chayyav lacha;toe." Kakh himshikh bi mesapper pisqaot rabbot ;al choser hokhachah ba ha;ttafah shelliy.


נא הבינו, אם יש דבר אחד שאני מאוד פוחד כמטיף, זה שהדרשות שלי ירשיעו את הצדיקים וינחמו את הרשעים. אני רועד כשאני קורא מילים אלה: "מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם." (משלי 17 : 15)

 


Naa havinu, im yesh davar echad she ani meod poched ke ma;ttif, zeh she ha derashot shelliy yarshi'u et ha tzaddiqim we yenachamu et ha resha'im. Ani ro'ed kshe ani qoree millim elleh: "Matzdi:q rasha wu marshi:a tzaddi:q, to:'avat Yahweh gam shneyhem." (Mishley 17:15)


אני מאמין שכל משרת אלהים אמיתי, המטיף בשורה טהורה, יראה לאנשים את דרכיהם העוולות. הוא יצביע על החטא בכדי לחשוף את ההבדל בין הקדוש לטמא. אני אסיר-תודה, אני מאמין שאלהים עזר לי לעשות זאת.

 


Ani maamin she kol mesharet Elohim amitti, ha ma;ttif becorah ;tehorah, yar.eh la anashim et darkheyhem ha ;awlot. Hue yatzbia ;al ha che;t.e bi kedey lachashof et ha hevdel beyn ha qadosh la ;tamee. Ani asir-todah, ani maamin she Elohim ;azar liy la'acot zoot.


אבל אהיה רמאי - פרוש לגליסטי - אם לא הייתי מטיף את עושר רחמיו של אלהים לכל ילדיו שנאבקים בחטא.

 


Aval ehyeh rammai - Parush legalisti - im loe hayiti ma;ttif et ;osher rachamayw shel Elohim le kol yeladayw she neevaqim ba che;t.e.



 

בלוקס 15, אנו קוראים על
המחאה של אדם אחר
שהתרברב שהוא אדם ישר.

 

Be Lukas 15, anu qor.im ;al
ha mechaah shel adam acher she
hitravrev she hue adam yashar.



 

אתם וודאי מכירים את הסיפור הזה. אני מדבר על משל "הבן האובד" - ובמיוחד האח הבכור שהיה צדיק בעיני עצמו.

 

Attem waddai makkirim et ha sippur ha zeh. Ani medabber ;al meshal "ha ben ha oved" - wu bi meyuchad ha ach ha bekhor she hayah tzaddiq be ;eyney ;atzmo.


במשל הזה האב באופן ברור מייצג את אלהים. אבל אני גם מאמין ששני הבנים מייצגים שני סוגי ילדים של האב. אומנם, הם מתייחסים לאביהם בדרכים מאוד שונות. ולפי דעתי, רוב המשיחיים נופלים באחת משני קבוצות אלו. (אסביר את זה מאוחר יותר.)

 


Ba mashal ha zeh ha av be ofen barur meyattzeg et Elohim. Aval ani gam maamin she shney ha banim meyattzegim shney sugey yeladim shel ha av. Omnam, hem mityachasim le avihem bi derakhim meod shonot. Wu le-fiy da'atiy, rov ha Meshichiyyim noflim be achat mi shney qevutzot ellu. (Asbir et zeh meuchar yoter.)


הסיפור מתחיל כאשר הבן הצעיר דורש שאביו יתן לו את חלקו מירושת המשפחה. האב מציית - וכאשר הבן משיג את חלקו, הוא נוסע "לארץ רחוקה" (לוקס 15 : 13).

 


Ha sippur matchil ka asher ha ben ha tza'ir doresh she aviyw yitten lo et chelqo mi yerushhat ha mishpachah. Ha av metzayyet - we ka asher ha ben maccig et chelqo, hue nosea "le eretz rechoqah" (Lukas 15:13).


כמובן, ויתור מנת העושר הזו לא דילדל את האב במקצת. להיפך, מה שנתן לבנו היה "דמי קדימה", סכום סמלי מכל מה שרכש. ואני מאמין שירושת הבן מייצגת את הברכות העשירות אנו מקבלים מאבינו שבשמים - ברכות של רחמים, חסד וחמלה.

 


Ka muvan, wittur menat ha ;osher ha zo loe dildel et ha av be mi qetzat. Le hefekh, mah she natan li beno hayah "dmey qedimah", sikkum simli mi kol mah she rakhash. Wa ani maamin she yerushhat ha ben meyattzeget et ha berakhot ha ;ashirot anu meqabbelim me Avinu she ba shamayim - berakhot shel rachamim, chesed we chemlah.


כעת, מה שאני עומד לאמר יכול להדהים אתכם - אבל אני מאמין שהבן הצעיר מייצג מחנה שלם של משיחיים שאני קורא להם "מועדון ברך אותי". כמו עם הבן האובד, הם באים לאלהים ודורשים את זכויותיהם לכל עושר ממלכתו. הם דורשים כל ברכה שאלהים הבטיח, ובוכים: "ברך אותי, אלהים - הצלח דרכי! שפוך את רחמיך וחסדך בחיי. אני רוצה כל דבר שמגיע לי!" בקצרה, הם רוצים לבנות "ערמה" של ברכות, לאגור מלאי עד כמה שהם יכולים.

 


Ka ;et, mah she ani ;omed loomar yakhol lehadhim etkhem - aval ani maamin she ha ben ha tza'ir meyattzeg machaneh shalem shel Meshichiyyim she ani qoree lahem "Mo'adon Barekh Otiy". Kmo ;im ha ben ha oved, hem baim le Elohim we dorshim et zekhuyyoteyhem le kol ;osher mamlakhto. Hem dorshim kol berakhah she Elohim hiv;tiach, we bokhim: "Barekh otiy, Elohim - hatzlach darkhiy! Shefokh et rachameykha we chasdekha be chayyay. Ani rotzeh kol davar she maggia liy!" Bi qetzarah, hem rotzim livnot ";aremah" shel berakhot, leegod melai ;ad kammah she hem yekholim.


כל זה יפה - מלבד שמאמינים אלה לעיתים קרובות אינם חושקים לקירבה נפשית עם אלהים. כל מה שהם רוצים הן הברכות שבאים עם חיי המשיחיות. ברוב המקרים, ההתייחדות עם אלהים זה לא חלק מהתאולוגיה שלהם. הם לא מעוניינים לשמוע אודות המחיר וההקרבה שבהתייחדות עמו, או על ההליכה הצייתנית לדבריו.

 


Kol zeh yafeh - mi levad she maaminim elleh le ;ittim qerovot eynam choshqim le qirvah nafshit ;im Elohim. Kol mah she hem rotzim hen ha berakhot she baim ;im chayyey ha Meshichiyyut. Be rov ha miqrim, ha hityachadut ;im Elohim zeh loe cheleq me ha teologiah shellahem. Hem loe me'unyanim lishmoa odot ha mechir we ha haqravah she ba hityachadut ;immo, o ;al ha halikhah ha tzayyetanit li devarayw.


זה בדיוק מה שקרה עם הבן האובד. אני מאמין שבחור צעיר זה התחיל עם כוונות טובות. כנראה הוא עבד יד ביד עם אביו במשך שנים לפני שהחליט לעזוב. ובדרך הוא וודאי קווה להשקיע בעושרו, להצליח ולעשות את אביו גאה.

 


Zeh be diyyuq mah she qarah ;im ha ben ha oved. Ani maamin she bachur tza'ir zeh hitchil ;im kawwanot ;tovot. Ka nir.eh hue ;avad yad be yad ;im aviyw be meshekh shanim lifney she hecheli;t la'azov. Wu ba derekh hue waddai qiwwah lehashqia be ;oshro, lehatzliach we la'acot et aviyw geeh.


אומנם, הוא היה כמו הרבה צעירים ההולכים אחרי משיח. הם שמחים בשפע החדש של אמת וחופש, מבטיחים: "אלהים עשה למעני הרבה - ואני רוצה תמיד להשאר קרוב אליו. אני הולך להתגבר!"

 


Omnam, hue hayah kmo harbeh tze'irim ha holkhim acharey Mashiach. Hem cemechim ba shefa he chadash shel emet we chofesh, mav;tichim: "Elohim ;acah lema'aniy harbeh - wa ani rotzeh tamid lehishhaer qarov elayw. Ani holekh lehitgabber!"


ובכל זאת, כמו שקורה לעיתים קרובות, לבבותיהם לא לגמרי נעולים ליחסים עמידים ביותר עם האב. כמו הבן האובד, עדיין תופסת אותם עולמיות - התשוקה לתענוגות החיים. ולאט לאט זה מתחיל לחנוק כל קירבה עם האב. לבסוף הם הולכים לאלהים רק כדי לבקש ברכות - כך שהם יכולים לבזבז אותם על תשוקות חומרניות!

 


Wu be kol zoot, kmo she qoreh le ;ittim qerovot, levavoteyhem loe le gamrey ne'ulim le yachasim ;amidim be yoter ;im ha av. Kmo ha ben ha oved, ;adayin tofeset otam ;olamiyyut - ha teshuqah le ta'anugot ha chayyim. Wu lea;t lea;t zeh matchil lachanoq kol qirvah ;im ha av. Le ba sof hem holkhim le Elohim raq kedey levaqqesh berakhot - kakh she hem yekholim levazbez otam ;al teshuqot chomraniyyot!


הגישה של הבן האובד מבהיר מה שידוע כ "חסד קל". שאול כותב: "אם כן, מה נאמר? הנמשיך בחטא כדי שירבה החסד? חס וחלילה! ... ובכן מה? האם נחטא מפני שאין אנו תחת יד התורה, אלא תחת יד החסד? חס וחלילה!" (רומיים 6 : 1 - 2, 15)

 


Ha gishah shel ha ben ha oved mavhir mah she yadua ke "chesed qal". Shaul kotev: "Im ken, mah noomar? Ha-namshikh ba che;t.e kedey she yirbeh ha chesed? Chas we chalilah! ... Wu be ken mah? Ha-im neche;taa mi pney she eyn anu tachat yad ha torah, ellaa tachat yad ha chesed? Chas we chalilah!" (Romiyyim 6:1-2,15)


איש צעיר זה ניסה "לאגור" כל העושר שקיבל מאביו. הוא שיכנע עצמו: "אני בטוח עכשיו. השגתי הכל מאבי שאי-פעם אצטרף." אבל כמה טעה!

 


Ish tza'ir zeh nissah "leegor" kol ha ;osher she qibbel me aviyw. Hue shikhnea ;atzmo: "Ani ba;tuach ;akhshayw. Hiccagti ha kol me aviy she iy-pa'am etz;taref." Aval kammah ;ta'ah!



 

אפשר לראות קהל רב של
"אובדים" יושבים בקהילה
כל יום ראשון!

 

Efshar lir.ot qahal rav shel
"ovdim" yoshvim ba qehillah
kol Yom Rieshon!



 

כל שבוע, הרבה "אובדים" באים לקהילה, יושבים במושבים, שרים במקהלה, מלמדים בבית הספר של יום ראשון. הם ילדי הברית החדשה ש... "השיגו את ירושתם..." (אפסיים 1 : 11) ו-"משתתפים בנחלת הקדושים באור" (קולוסיים 1 : 12). הם קיבלו את מה שכתבי הקודש קוראים "ערבון לנחלתינו" (אפסיים 1 : 14).

 

Kol shavua, harbeh "ovdim" baim la qehillah, yoshvim ba moshavim, sharim ba miqhalah, melammedim be beyt ha sefer shel Yom Rieshon. Hem yaldey ha Berit ha Chadashah she "hiccigu et yerushhatam" (Efesiyyim 1:11) wu "mishtattefim be nachalat ha qedoshim ba or" (Kolossiyyim 1:12). Hem qibbelu et mah she Kitvey ha Qodesh qor.im ";eravon le nachalatenu" (Efesiyyim 1:14).


אבל מה קורה כששבוע אחרי שבוע, המאמינים האלה שומעים מסרים אודות רחמיו הרכים של אלהים - החסד השופע החופשי, צידקתו עליהם, קבלתו אותם דרך משיח. לאט לאט, משיחיים אלו מתחילים לגדוש עצמם בערבון נחלתם. והם מתפארים בזה, הם אומרים: "האין זה נהדר שאלהים אוהב אותי? הוא כל כך חופשי סולח לי כאשר אני נכשל!"

 


Aval mah qoreh kshe shavua acharey shavua, ha maaminim ha elleh shom'im mesarim odot rachamayw ha rakkim shel Elohim - ha chesed ha shofea ha chofshi, tzidqato ;aleyhem, qabbalto otam derekh Mashiach. Lea;t lea;t, Meshichiyyim ellu matchilim ligdosh ;atzmam be ;eravon nachalatam. We hem mitpaarim ba zeh, hem omrim: "Ha-eyn zeh nehdar she Elohim ohev otiy? Hue kol kakh chofshi soleach liy ka asher ani nikhshal!"


בקהילת "טייםס סקואר" אנו מטיפים את כל הדברים האלה - חסד, רחמים, רוך ואהבת אלהים אלינו, צידקתו וקדושתו, קבלתו אותנו בבנו. כל הלימוד הזה מתרכז בחסד אלהים אלינו דרך ישוע המשיח. אבל מה קורה לנו כשאנו מנסים לצבור ירושה עשירה זו?

 


Bi qehillat Times Square anu ma;ttifim et kol ha devarim ha elleh - chesed, rachamim, rokh we ahavat Elohim aleynu, tzidqato wu qedushhato, qabbalto otanu bi Beno. Kol ha limmud ha zeh mitrakhez be chesed Elohim aleynu derekh Yeshua ha Mashiach. Aval mah qoreh lanu kshe anu menassim litzbor yerushhah ;ashirah zo?


שקול מה קרה לבן האובד: פעם הוא העמיס עצמו עם עושר אביו, זה התחיל לשרוף חור בכיסו. ובמהרה הוא התחיל לפנות לעולם כדי לספק את תשוקות ליבו. הוא אמר לעצמו: "הברכות שלי יחזיקו להרבה זמן!"

 


Sheqol mah qarah la ben ha oved: Pa'am hue ha'amis ;atzmo ;im ;osher aviyw, zeh hitchil licrof chor be kiso. Wu bi meherah hue hitchil lifnot le ;olam kedey lesappeq et teshuqot libbo. Hue amar le ;atzmo: "Ha berakhot shelliy yachaziqu le harbeh zeman!"


ידידיי, אני משוכנע שיש הרבה משיחיים שלא יכולים לנהל ברכות חסד! הם מתפארים במסר על המחילה שאין אנו ראויים לה - ממלאים את ראשם עם כל קטעי כתבי הקודש המתארות את רחמיו ואת חסדו. הם אוהבים לשמוע את סיפור הרועה שהולך אחרי השה האבוד, כי זה מביא להם נחמה גדולה. אך, כשהם אוספים את האמת העשירה והנהדרת אודות חסד האלהים עליהם, מתחיל להשרף חור בארנק הבשר. וזה הופך להם רשיון לחטוא!

 


Yediday, ani meshukhna she yesh harbeh Meshichiyyim she loe yekholim lenahel berakhot chesed! Hem mitpaarim ba meser ;al ha mechilah she eyn anu reuyim lahh - memall.im et roosham ;im kol qi;t'ey Kitvey ha Qodesh ha metaarot et rachamayw we et chasdo. Hem ohavim lishmoa et sippur ha ro'eh she holekh acharey ha ceh ha oved, kiy zeh mevie lahem nechamah gedolah. Akh, kshe hem osfim et ha emet ha ;ashirah we ha nehderet odot chesed ha Elohim ;aleyhem, matchil lehiccaref chor be arnaq ha bacar. We zeh hofekh lahem rishyon lacha;toe!


כך הבן האובד ניצל את עושרו . הוא ביזבז את עושר אביו במסיבות, הימורים, שיכרון, שכיבה עם זונות . לילה אחר לילה ביזבז את ברכותיו, נפל עמוק יותר בחטא. אף על פי כן כל בוקר הוא התעורר, מנוער מכל הרשעה, וניחם עצמו בלחזור לערמתו. הוא אמר לעצמו: "יש כאן עדיין הרבה בשבילי. אני יכול לטפל בזה!"

 


Kakh ha ben ha oved nittzel et ;oshro. Hue bizbez et ;osher aviyw bi mesibbot, himmurim, shikkaron, shekhivah ;im zonot. Laylah achar laylah bizbez et berakhotayw, nafal ;amoq yoter ba che;t.e. Af ;al piy ken kol boqer hue hit'orer, menu'ar mi kol harsha'ah, we nichem ;atzmo be lachazor la ;aremato. Hue amar le ;atzmo: "Yesh kaan ;adayin harbeh bishviliy. Ani yakhol le;tappel ba zeh!"


כמו הבן האובד, הרבה משיחיים היום יוצאים למקום תענוגות אסורות, מוכנים לשלם את הונם לחיים מהוללים. תשוקתם משיאה אותם למיטת זנות, לקיבוע של קוקאין, לשכיבה עם ותו מין, לתמונות עירום, לאלכוהל או לסמים. עדיין ללא הפסקה הם מנחמים עצמם בחטאם, ואומרים: "חסד אלהים יותר ממספיק בשבילי! יש לו יותר ממה שאני צריך. הוא יאהב אותי לא חשוב מה אעשה בבשרי. כי לעולם חסדו!"

 


Kmo ha ben ha oved, harbeh Meshichiyyim ha yom yotz.im li meqom ta'anugot asurot, mukhanim leshallem et honam le chayyim mehullalim. Teshuqatam macciah otam le mi;ttat zenut, le qibbua shel kokain, li shekhivah ;im oto miyn, li temunot ;eyrom, le alkohol o le sammim. ;Adayin leloe hafsaqah hem menachamim ;atzmam ba cha;taam, we omrim: "Chesed Elohim yoter mi maspiq bishviliy! Yesh lo yoter mi mah she ani tzarikh. Hue yoohav otiy loe chashuv mah e'eceh bi becariy. Kiy le ;olam chasdo!"


לא! חסד אלהים מעולם לא כוון לסטיה ולביזבוז . למעשה, הכוונה היתה בדיוק הפוכה. שאול כותב: "הן חסד האלהים הופיע לישועת כל בני האדם, להדריכנו להבדל מרשע ותאוות העולם, כדי שנחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות" (טיטוס 2 : 11 - 12). חסד אלהים מלמד אותנו לחיות בצניעות, בצדק, וביראה קדושה של אדוני!

 


Loe! Chesed Elohim me ;olam loe kuwwan li se;tiyyah wu le bizbuz. Le ma'aceh, ha kawwanah haytah be diyyuq hafukhah. Shaul kotev: "Hen chesed ha Elohim hofia li yeshu'at kol bney ha adam, lehadrikhenu lehibbadel me resha we taawot ha ;olam, kedey she nichyeh ba ;olam ha zeh bi tzeni'ut wu be tzedeq wu ba chasidut" (Titos 2:11-12). Chesed Elohim melammed otanu lichyot bi tzeni'ut, be tzedeq, wu be yir.ah qedoshah shel Adonay!



 

ברגע שאנו מנסים לחסות
חטא בתחנונים לחסד,
אנו בזים לחסד זה!

 

Ba rega she anu menassim lachasot
che;t.e be tachanunim le chesed,
anu bazim le chesed zeh!



 

כשאנו מבזבזים את חסד אלהים, אנחנו לבסוף פושטים רגל בגוף, בנפש וברוח. אין לנו יותר את לחם השמיים לאכול ממנו. ואנו מוצאים עצמנו בדיר חזירים רוחני - נפשנו נאחז ברעב.

 

Kshe anu mevazbezim et chesed Elohim, anachnu le ba sof posh;tim regel ba guf, ba nefesh wu ba ruach. Eyn lanu yoter et lechem ha shamayim leekhol mimmennu. Wa anu motz.im ;atzmenu be dir chazirim ruchani - nafshenu neechaz be ra'av.


לוקס כותב: "אחרי שביזבז את הכל, בא רעב חזק על אותה ארץ, והוא החל לסבול מחסור. הלך להסתפח אל אחד מתושבי הארץ ההיא, והלה שלח אותו לרעות חזירים בשדותיו. שם השתוקק למלא את בטנו בחרובים שאכלו החזירים, אלא שאיש לא נתן לו." (לוקס 15 : 14 - 16)

 


Lukas kotev: "Acharey she bizbez et ha kol, baa ra'av chazaq ;al otahh eretz, we hue hechel lisbol me choser. Halakh lehistappeach el echad mi toshavey ha aretz ha hie, we hallah shalach oto lir'ot chazirim be cadotayw. Sham hishtoqeq lemallee et bi;tno ba charuvim she akhlu ha chazirim, ellaa she ish loe natan lo." (Lukas 15:14-16)


ראיתי את הסוג הזה של רעב בין משיחיים. הם פעם היו בעלי עדות של חסד ורחמים. אבל עכשיו, בגלל החטא, הם נעשו שלדים רוחניים ללא חיים בכלל!

 


Raiti et ha sug ha zeh shel ra'av beyn Meshichiyyim. Hem pa'am hayu ba'aley ;edut shel chesed we rachamim. Aval ;akhshayw, biglal ha che;t.e, hem ne'ecu sheladim ruchaniyyim leloe chayyim bikhlal!


זכרו, לאב עדיין היה כל ההון שהבן אי-פעם יצטרך. לא היה חשוב איך בן זה ביזבז באופן כה רע את ירושתו, אביו היה גדוש בעושר ובכלכלה. בכל זאת, לחזור לאביו - לחזור ולהנות פעם נוספת מזרם העושר והחסד הרוחני - דרש שיחזור לחושיו. לוקס כותב:

 


Zikhru, la av ;adayin hayah kol she ha ben iy-pa'am yitz;tarekh. Loe hayah chashuv eykh ben zeh bizbez be ofen koh ra et yerushhato, aviyw hayah gadush be ;osher wu be kalkalah. Be kol zoot, lachazor le aviyw - lachazor wu lehanot pa'am nosefet mi zerem ha ;osher we ha chesed ha ruchani - darash she yachazor le chushayw. Lukas kotev:


"כשעשה חשבון-נפש, אמר: כמה משרתים שכירים של אבי יש להם לחם בשפע, ואני גווע כאן ברעב! אקום ואלך אל אבי ואמר לו: אבא, חטאתי לשמים ולך, ואינני ראוי עוד להקרא בנך. שים אותי כאחד משכיריך." (פסוקים 17 - 19)

 


"Kshe ;acah cheshbon-nefesh, amar: Kammah mesharetim cekhirim shel aviy yesh lahem lechem be shefa, wa ani gowea kaan be ra'av! Aqum we elekh el aviy we omar lo: abbaa, cha;taati la shamayim wu lekha, we eynenni rauy ;od lehiqqaree binkha. Cim otiy ke echad mi cekhireykha." (pesuqim 17-19)


הבחור הצעיר היה חייב להתוודה: "אינני יכול לנהל בברכות כאלה אחרי הכל. אינני תואם לתשוקותי! חטאתי נגד אלהים ומשפחתי. ביזבזתי כל אשר ניתן לי!"

 


Ha bachur ha tza'ir hayah chayyav lehitwaddeh: "Eynenni yakhol lenahel bi berakhot ka elleh acharey ha kol. Eynenni toem li teshuqotay! Cha;taati neged Elohim wu mishpachtiy. Bizbazti kol asher nittan liy!"


אתם חייבים להבין - חרטה היא יותר מלפנות לאחור ולחזור לאלהים. זו היכנעות מלאה של שליטה עצמית - חזרה לאלהים עם וידוי זה: "אלהים, עשיתי בלגן מחיי. פשוט אינני יכול לטפל בזה. ועכשיו אני בא בצניעות אליך, מבקש ממך להשתלט. נא, משול בחיי!"

 


Attem chayyavim lehavin - chara;tah hie yoter mi lifnot le achor we lachazor le Elohim. Zo hikkan'ut meleah shel sheli;tah ;atzmit - chazarah le Elohim ;im widduy zeh: "Elohim, ;aciti balagan me chayyay. Pashu;t eynenni yakhol le;tappel ba zeh. We ;akhshayw ani baa bi tzeni'ut eleykha, mevaqqesh mimmekha lehishtalle;t. Naa, meshol be chayyay!"


כאשר הבן האובד אמר: "שים אותי כאחד משכיריך", הוא התוודה: "אבא, איני יכול להיות המנהל של עצמי. אני עייף מלעשות בלגן בחיי! תן לי לקחת פקודות ממך, כפי שכל המשרתים שלך עושים. אתה שולט בחיי - אתה אומר לי מה לעשות ואיך לעשות את זה, ואני בשמחה אציית!"

 


Ka asher ha ben ha oved amar: "Cim otiy ke echad mi cekhireykha", hue hitwaddeh: "Abbaa, eyni yakhol lihyot ha menahel shel ;atzmiy. Ani ;ayef mi la'acot balagan be chayyay! Ten liy laqachat pequddot mimmekha, ke-fiy she kol ha mesharetim shelkha ;ocim. Attah shole;t be chayyay - attah omer liy mah la'acot we eykh la'acot et zeh, wa ani be cimchah atzayyet!"


זה הזמן בו אלהים מתחיל לעשות עבודה מיוחדת מאוד של שיקום. זה הזמן בו החגיגות מתחילות!

 


Zeh ha zeman bo Elohim matchil la'acot ;avodah meyuchedet meod shel shiqqum. Zeh ha zeman bo ha chagigot matchilot!


"הוא קם והלך אל אביו. בהיותי עוד רחוק, ראהו אביו, ונכמרו רחמיו עליו. האב רץ אליו ונפל על צוואריו ונשק לו. אמר לו הבן: "אבא , חטאתי לשמים ולך ואינני ראוי עוד להקרא בנך."

 


"Hue qam we halakh el aviyw. Bi heyoto ;od rachoq, raahu aviyw, we nikhmeru rachamayw ;alayw. Ha av ratz elayw we nafal ;al tzawwaarayw we nashaq lo. Amar lo ha ben: "Abbaa, cha;taati la shamayim wu lekha, we eynenni rauy ;od lehiqqaree binkha."


"אך האב אמר לעבדיו: 'הביאו מהר את הגלימה הנאה ביותר והלבישוהו, שימו טבעת על ידו ונעליים לרגליו, הביאו את העגל המפוטם ושחטו אותו, ונאכל ונשמחה.'" (פסוקים 20 - 23)

 


"Akh ha av amar la ;avadayw: 'Haviu maher et ha glimah ha naah be yoter we halbishuhu, cimu ;tabba'at ;al yado we na'alayim le raglayw, haviu et ha ;egel ha mefu;ttam we shacha;tu oto, we nookhal we nicmechah.'" (pesuqim 20-23)


הריגת העגל בסיפור זה מייצגת את השה ההרוג של אלהים - זה אומר גאולה, שמחה ועליצות! כשהבן האובד חזר, לכולם היתה חגיגה - זמן נפלא ושמח של משתה סביב הכבש האדיר.

 


Harigat ha ;egel be sippur zeh meyattzeget et ha ceh ha harug shel Elohim - zeh omer geullah, cimchah we ;allitzut! Kshe ha ben ha oved chazar, le kullam haytah chagigah - zeman niflaa we cameach shel mishteh saviv ha kevec ha addir.


ואל תעשו טעות: כאשר הבן חזר, הוא לגמרי השתקם בביתו של האב - לא כמשרת, אלא כבן! הוא היה מוכן להכנע לאביו ולהיות תחת שליטתו. יותר מזה, הוא רצה קירבה חמה עם אביו. הוא איבד כל עניין בדברי העולם והיה מוכן לעשות כפי שאביו פקד עליו.

 


We al ta'acu ;ta'ut: Ka asher ha ben chazar, hue le gamrey hishtaqqem be beyto shel ha av - loe ki mesharet, ellaa ka ben! Hue hayah mukhan lehikkanea le aviyw wu lihyot tachat sheli;tato. Yoter mi zeh, hue ratzah qirvah chammah ;im aviyw. Hue ibbed kol ;inyan be divrey ha ;olam we hayah mukhan la'acot ke-fiy she aviyw paqad ;alayw.


איזו תחושה נהדרת של שיקום מלא!

 


Eyzo techushah nehederet shel shiqqum malee!



 

אבל היה אדם ישר
מסתכל בחלון -
ומוחה בפרשה כולה!

 

Aval hayah adam yashar
mistakkel ba challon -
wu mocheh ba parashah kullahh!



 

"אותה שעה היה בנו הגדול בשדה. כשחזר והתקרב הביתה, שמע קול נגינות ורקודים. הוא קרא לאחד הנערים ושאל לדעת מה הדבר. השיב לו הנער: 'אחיך בא, ואביך שחט את העגל המפוטם, מפני שהוא חזר אליו בריא ושלם.' אז כעס הבן הגדול, ולא רצה להכנס..." (לוקס 15 : 25 - 28)

 

"Otahh sha'ah hayah beno ha gadol ba cadeh. Kshe chazar we hitqarev ha baytah, shama qol neginot we riqqudim. Hue qaraa le achad ha ne'arim we shaal lada'at mah ha davar. Heshiv lo ha na'ar: 'Achikha baa, we avikha shacha;t et ha ;egel ha mefu;ttam, mi pney she hue chazar elayw barie we shalem.' Az ka'as ha ben ha gadol, we loe ratzah lehikkanes..." (Lukas 15:25-28)


כעסו של האח הבכור גדל מדי רגע. אחרי הכל, הוא שירת את אביו שנים בחריצות, לעולם לא הפר כל דיברה. הוא היה אדם ישר על פי החוק, והוא החזיק עצמו במצפון נקי.

 


Ka'aso shel ha ach ha bekhor gadal mi dey rega. Acharey ha kol, hue sheret et aviyw shanim ba charitzut, le ;olam loe hefer kol dibberah. Hue hayah adam yashar ;al-piy ha choq, we hue hecheziq ;atzmo be matzpun naqi.


עדיין, כשהתבונן דרך החלון הזה, הבן הבכור ראה את החיזיון הגדול ביותר של חסד שאי-פעם ניתן למין האנושי: האב קיבל ברצון את הבן האבוד שחזר בתשובה. הוא לא שאל כל שאלה. הוא לא הרצה. במקום, הוא הלביש את בנו בבגד חדש והחזיר אותו לכבוד הקודם שלו - למיקום של טובה וברכה מלאה. ואז הביא אותו לחגיגה - לחגיגת השה!

 


;Adayin, kshe hitbonen derekh ha challon ha zeh, ha ben ha bekhor raah et ha chizzayon ha gadol be yoter shel chesed she iy-pa'am nittan la miyn ha enoshi: Ha av qibbel be ratzon et ha ben ha oved she chazar bi teshuvah. Hue loe shaal kol sheelah. Hue loe hirtzah. Bi meqom, hue hilbish et beno be beged chadash we hechezir oto la kavod ha qodem shello - le miqqum shel ;tovah wu berakhah meleah. We az hevie oto la chagigah - le chagigat ha ceh!


החיזיון שראה אותו הבן הבכור, הוא שכל בן-אדם יכול להתחרט, זה לא חשוב כמה שקוע עמוק הוא - אם הוא פשוט מוותר למשול בחייו וחוזר לאביו. זהו פיוס אמתי, מלב ליבו של אלהים.

 


Ha chizzayon she raah oto ha ben ha bekhor, hue she kol ben-adam yakhol lehitchare;t, zeh loe chashuv kammah shaqua ;amoq hue - im hue pashu;t mewatter limshol be chayyayw we chozer le aviyw. Zehu piyyus amitti, mi lev libbo shel Elohim.


עדיין האח הבכור מחה בכל זאת. הוא סירב להיכנס לחגיגה. מדוע? הוא לא רצה כל חלק במה שהוא ראה כחסד קל! הוא אמר לעצמו:

 


;Adayin ha ach ha bekhor machah be kol zoot. Hue serev lehikkanes la chagigah. Maddua? Hue loe ratzah kol cheleq be mah she hue raah ke chesed qal! Hue amar le ;atzmo:


"האח שלי הפר את כל הדיברות - הוא הביש את אבינו. הוא לא יכול לצאת מזה בקלות! עבדתי בצייתנות במשך שנים. אני יגעתי והזעתי, וכחובתי עשיתי מצוות. ועדיין, כאשר אחי החוטא בא וזוחל מדיר חזירים, הוא מתקבל כגיבור. זה לא צריך להיות כך. אני הוא האדם ללא חטא, לא אחי!"

 


"Ha ach shelliy hefer et kol ha dibberot - hue hevish et avinu. Hue loe yakhol latzeet mi zeh be qallut! ;Avadti be tzayyetanut be meshekh shanim. Ani yaga'ti we hizza'ti, wu ke chovatiy ;aciti mitzwot. We ;adayin, ka asher achiy ha cho;tee baa we zochel mi dir chazirim, hue mitqabbel ke gibbor. Zeh loe tzarikh lihyot kakh. Ani hue ha adam leloe che;t.e, loe achiy!"


זו חשיבה לגליסטית נעולה אופיינית למחות בהשתפכות הנדיבה של החסד בחוזר בתשובה של מתחרט. הרבה משיחיים, יושבים ליד מספר נרקומנים או אלכהליסטים בכנסייה, חושבים: "מודה אני לאלהים, לעולם לא חטאתי כך. הוא יכול שוב ליפול מחר . אני אחזיק מרחק ממנו עד שאוכל לאמר שזה אמתי."

 


Zo chashivah legalistit ne'ullah ofyanit limchot ba hishtappekhut ha nedivah shel ha chesed be chozer ba teshuvah shel mitchare;t. Harbeh Meshichiyyim, yoshvim le-yad mispar narkomanim o alkoholistim ba knesiyyah, choshvim: "Modeh ani le Elohim, le ;olam loe cha;taati kakh. Hue yakhol shuv lippol machar. Ani achaziq merchaq mimmennu ;ad she ukhal loomar she zeh amitti."


עדיין כתבי הקודש אומרים שסוג זה של גאווה יותר קטלני מכל התמכרות: "לכן מי שחושב שעמידתו איתנה, יזהר פן יפול." (1 קורינטיים 10 : 12)

 


;Adayin Kitvey ha Qodesh omrim she sug zeh shel gaawah yoter qa;tlani mi kol hitmakkerut: "Lakhen miy she choshev she ;amidato eytanah, yizzaher pen yippol." (1 Korintiyyim 10:12)


האמת היא, כאשר הבן האובד ראה את אחיו מקמץ את מצחו אליו מבעד לחלון, הוא כנראה חשב: "הוי, אחי - אם רק ידעת איך אני מעריץ אותך! אתה תמיד הראית התמדה, משמעת, נאמנות. אתה מעולם לא יצאת לחטוא כפי שעשיתי. יש לך עדות טובה יותר. ואני כל חיי אצטרך לחיות עם הזכרון של הבאת בזיון לשמה הטוב של המשפחה."

 


Ha emet hie, ka asher ha ben ha oved raah et achiyw meqammetz et mitzcho elayw mi be'ad la challon, hue ka nir.eh chashav: "Hoy, achiy - im raq yada'ta eykh ani ma'aritz otkha! Attah tamid her.eyta hatmadah, mishma'at, neemanut. Attah me ;olam loe yatzaata lacha;toe ke-fiy she ;aciti. Yesh lekha ;adut ;tovah yoter. Wa ani kol chayyay etz;tarekh lichyot ;im ha zikkaron shel havaat bizzayon le shemahh ha ;tov shel ha mishpachah."


"אני יודע שאין כל זה מגיע לי. למעשה, הייתה צריך להיות כאן במקומי. הלוואי ויכולתי להתחבר עמך!"

 


"Ani yodea she eyn kol zeh maggia liy. Le ma'aceh, hayitah tzarikh lihyot kaan bi meqomiy. Halwai we yakholti lehitchabber ;immekha!"


זוהי צעקה של חרטה אמיתית ושל לב צנוע!

 


Zohi tze'aqah shel chara;tah amittit we shel lev tzanua!



 

הבן הצעיר ניצל את החסד -
הבן הבכור לא הבין חסד!

 

Ha ben ha tza'ir nittzel et ha chesed -
ha ben ha bekhor loe hevin chesed!



 

שני האחים חטאו במידה שווה. לנצל חסד - לבזבז ולסטות, ולבוז לזה - זו טעות. ולא להבין חסד - לא להעריך אותו או להסתיר אותו מאחרים - במידה שווה זה כוזב.

 

Shney ha achim cha;t.u be middah shawah. Lenattzel chesed - levazbez we lishtot, we lavuz la zeh - zo ;ta'ut. We loe lehavin chesed - loe leha'arikh oto o lehastir oto me acherim - be middah shawah zeh kozev.


הבן הצעיר לא הבין את מטרת החסד - שזה לגדול בבגרות של קדושה. אבל הבכור, הבן המוחה, לעולם לא הכיר את ליבו של אביו. הוא תמיד חיפש לזכות באהבת אביו על ידי ציות ועשיה. הוא לא יכל לקבל שאביו תמיד אהב אותו ללא תנאי, לבד מן העבודות הטובות. האמת היא, אביו פשוט אהב אותו כי הוא נולד ממנו - עצם מעצמותיו, בשר מבשרו.

 


Ha ben ha tza'ir loe hevin et ma;ttarat ha chesed - she zeh ligdol ba bagrut shel qedushhah. Aval ha bekhor, ha ben ha mocheh, le ;olam loe hikkir et libbo shel aviyw. Hue tamid chippec lizkot be ahavat aviyw ;al-yedey tziyyut wa ;aciyyah. Hue loe yakhol leqabbel she aviyw tamid ahav oto leloe tenai, levad min ha ;avodot ha ;tovot. Ha emet hie, aviyw pashu;t ahav oto kiy hue nolad mimmennu - ;etzem me ;atzmotayw, bacar mi becaro.


"... אז יצא אביו לדבר על ליבו. אמר הבן לאביו: "הנה זה שנים רבות אני עובד אצלך, ומעולם לא עברתי על מצוותך. ואתה מעולם לא נתת לי גדי כדי שאשמח עם ידידי. אבל כשבא בנך זה אשר ביזבז את רכושך עם זונות, שחטת בשבילו את העגל המפוטם!" (לוקס 15 : 28 - 30)

 


"... az yatzaa aviyw ledabber ;al libbo. Amar ha ben le aviyw: "Hinneh zeh shanim rabbot ani ;oved etzlekha, wu me ;olam loe ;avarti ;al mitzwatkha. We attah me ;olam loe natatta liy gedi kedey she ecmach ;im yediday. Aval kshe baa binkha zeh asher bizbez et rekhushkha ;im zonot, shacha;t-ta bishvilo et ha ;egel ha mefu;ttam!" (Lukas 15:28-30)


הבן הבכור אמר לאביו: "אני לא מרגיש צורך לחגוג - אני לא מרגיש שמח כמוך - כי יש לי מועקה! כל השנים האלה עבדתי כה קשה לשמח אותך, ובכל זאת אתה מעולם לא הראית לי סוג זה של אהבה. אני לא מרגיש את אהבתך כלפי, אבא!"

 


Ha ben ha bekhor amar le aviyw: "Ani loe margish tzorekh lachagog - ani loe margish cameach kamokha - kiy yesh liy mu'aqah! Kol ha shanim ha elleh ;avadti koh qasheh lecammeach otkha, wu be kol zoot attah me ;olam loe her.eyta liy sug zeh shel ahavah. Ani loe margish et ahavatkha ke lappay, abbaa!"


זה מסכם את שורש הבעיה של מחאת הבן: הוא חשב שהוא זכה, ע"י עבודות טובות, מה שאחיו הקטן קיבל דרך חסד חופשי!

 


Zeh mesakkem et shoresh ha be'ayah shel mechaat ha ben: Hue chashav she hue zakhah, ;al-yedey ;avodot ;tovot, mah she achiyw ha qa;tan qibbel derekh chesed chofshi!


לכל לגליסט זה קשה לדחות את עבודות הבשר שלו. מדוע? הבשר שלנו רוצה להציג בפני אלהים! אנחנו רוצים להיות מסוגלים לאמר: "הרווחתי את שלומי עם אלהים. צמתי, התפללתי, עשיתי הכל בכדי להשיג נצחון. עבדתי קשה - ולבסוף עשיתי זאת!"

 


Le kol legalist zeh qasheh lidchot et ;avodot ha bacar shello. Maddua? Ha bacar shellanu rotzeh lehattzig bi-fney Elohim! Anachnu rotzim lihyot mesuggalim loomar: "Hirwachti et shelomiy ;im Elohim. Tzamti, hitpallalti, ;aciti ha kol bi kedey lehaccig nittzachon. ;Avadti qasheh - wu le ba sof ;aciti zoot!"


אם אנחנו ישרים, אנחנו נראה שהבשר שלנו תמיד מוחה נגד התלות שלנו באלהים. אנחנו לא רוצים לסמוך ברחמיו ובחסדו, או להאמין שאם אנחנו פשוט באים אליו בחרטה ואמונה, הוא יפתח דף חדש. אנחנו לא רוצים להכיר בזה שרק הוא יכול לתת לנו את הכוח, חכמה וסמכות לחיות כמתגברים.

 


Im anachnu yesharim, anachnu nir.eh she ha bacar shellanu tamid mocheh neged ha telut shellanu be Elohim. Anachnu loe rotzim lismokh be rachamayw wu be chasdo, o lehaamin she im anachnu pashu;t baim elayw ba chara;tah we emunah, Hue yiftach daf chadash. Anachnu loe rotzim lehakkir be zeh she raq Hue yakhol latet lanu et ha koach, chokhmah we samkhut lichyot ke mitgabberim.


חס וחלילה שאצטרך אי-פעם לאהוב את ילדי על סיבת דברים שהם עושים בשבילי. וחס וחלילה שיצטרכו אי-פעם להתחרות על אהבתי על ידי זה שיעשו דברים בכדי לשמח אותי. אני אומר, כפי שכל הורים היו אומרים: "אני אהבתי את כל ילדי במידה שווה - כי פשוט הם בשרי ודמי!"

 


Chas we chalilah she etz;tarekh iy-pa'am leehov et yeladay ;al sibbat devarim she hem ;ocim bishviliy. We chas we chalilah she yitz;tarkhu iy-pa'am lehitcharot ;al ahavatiy ;al-yedey zeh she ya'acu devarim bi kedey lecammeach otiy. Ani omer, ke-fiy she kol horim hayu omrim: "Ani ahavti et kol yeladay be middah shaweh - kiy pashu;t hem becariy we damiy!"


כל צייתנות נעשת כבלאים מטונפים - חטא רקוב - כשאנו בוטחים בזה בכדי להיות מקובלים ע"י אלהים. כשזה מחליף חסד, זה חסר-ערך!

 


Kol tzayyetanut ne'eshat ki belaim me;tunnafim - che;t.e raquv - kshe anu bo;tchim ba zeh bi kedey lihyot mequbbalim ;al-yedey Elohim. Kshe zeh machalif chesed, zeh chasar-;erekh!


אך עדיין האדם המוחה, נשמע אז וגם נשמע עכשיו: "אתה יותר מדי קל בחטאים! איפה הגינוי החודר נגד חטא האיש הזה? איפה אחיזת החוק להראות לו את מעשיו הרעים? הוא יכול בקלות ליפול פעם נוספת. עשה כך שיוכיח שהתחרט! הוא לא לקח זמן ללמוד קדושה, לציית לחוקי אלהים, להקריב."

 


Akh ;adayin ha adam ha mocheh, nishma az we gam ;akhshayw: "Attah yoter mi day qal ba cha;taim! Eyfoh ha ginnuy ha chored neged che;t.e ha ish ha zeh? Eyfoh achizat ha choq lehar.ot lo et ma'acayw ha ra'im? Hue yakhol be qallut lippol pa'am nosefet. ;Aceh kakh she yokhiach she hitchare;t! Hue loe laqach zeman lilmod qedushhah, letzayyet le chuqqey Elohim, lehaqriv."


כמה של האנשים המרים וביקורתיים ביותר שאני מכיר, הם משיחיים שאומרים את אותם דברים כאלה. לפני כמה שנים, הקהילה שלנו אירחה כומר רוסי ששהה שנים מספר בכלא בגלל אמונתו. איך שהתבוננתי בו במשך שרות התפילה, הוא תמיד קימט את מיצחו.

 


Kammah shel ha anashim ha marim wu biqqortiyyim be yoter she ani makkir, hem Meshichiyyim she omrim et otam devarim ka elleh. Lifney kammah shanim, ha qehillah shellanu erchah komer Rusi she shahah mispar shanim ba kelee biglal emunato. Eykh she hitbonanti bo be meshekh sherut ha tefillah, hue tamid qimme;t et mitzcho.


אחרי השרות שאלתי אותו: "מה לא בסדר? " הוא אמר: " איני מבין איך יש לכם זכות למחוא כפיים ולשמוח. לא הייתם בבית-סוהר. אתם לא שילמתם מחיר. הדרך היחידה לנצח היא דרך כאב שכזה."

 


Acharey ha sherut shaalti oto: "Mah loe be seder?" Hue amar: "Eyni mevin eykh yesh lakhem zekhut limchoe kappayim we licmoach. Loe heyitem be beyt-sohar. Attem loe shillamtem mechir. Ha derekh ha yechidah lenattzeach hie derekh keev she ka zeh."


לא - אין זה בכתבי הקודש! אנחנו נכנסים לשימחת אלהים דרך חסדו שאין אנו זכאים לו. דבר מה פחות, מוזיל את הקרבתו של ישוע על הצלב!

 


Loe - eyn zeh be Kitvey ha Qodesh! Anachnu nikhnasim le cimchat Elohim derekh chasdo she eyn anu zakkaim lo. Davar mah pachot, mozil et haqravto shel Yeshua ;al ha tzelav!


צריכים להיות זהירים לא לעשות את המחאה של האח הבכור, האיש הישר. זוהי מחאה של האדם הישר - וזה סירחון בנחיריו של אלהים!

 


Tzerikhim lihyot zehirim loe la'acot et ha mechaah shel ha ach ha bekhor, ha ish ha yashar. Zohi mechaah shel ha adam ha yashar - we zeh sirchon bi nechirayw shel Elohim!


לסגירה, תנו לי לסכם את נקודת כל המסר הזה:

 


La segirah, tenu liy lesakkem et nequddat kol ha meser ha zeh:



 

חסד מוענק חופשי לאלה
שמתו לערך העצמי
והודו שהלכו לאיבוד!

 

Chesed mu'anaq chofshi la elleh
she matu la ;erekh ha ;atzmi
we hodu she halkhu le ibbud!



 

"אמר האב לו: 'בני, אתה תמיד איתי, וכל אשר לי שלך הוא. אבל מן הראוי לשוש ולשמוח, כי אחיך זה היה מת והנה חזר לחיים, הוא היה נאבד והנה נמצא.'" (לוקס 15 : 31 - 32)

 

"Amar ha av lo: 'Beniy, attah tamid ittiy, we kol asher liy shelkha hue. Aval min ha rauy lacoc we licmoach, kiy achikha zeh hayah met we hinneh chazar la chayyim, hue hayah neevad we hinneh nimtzaa.'" (Lukas 15:31-32)


הבן הצעיר - רקב ברפש של בדידות שנגרם על ידי חטא - מת לרצונותיו. ובאומללותו, הוא התנסה במשהו מעבר לכאבו: הוא התנסה באובדנו!

 


Ha ben ha tza'ir - raqav ba refesh shel bedidut she nigram ;al-yedey che;t.e - met li retzonotayw. Wu ba umlaluto, hue hitnasseh be mashhehu me ;ever li keevo: hue hitnasseh ba ovdano!


כשהוא חשב על אביו, הוא רצה לחזור אליו - להכנע לו לגמרי! הוא ידע שלעולם לא יוכל לגמול לאביו או למצוא חן בעיניו על ידי מצוות. הוא ראה שהוא לגמרי תלוי בחסדו של האב ובאהבתו לכל סוג של שיקום.

 


Kshe hue chashav ;al aviyw, hue ratzah lachazor elayw - lehikkanea lo le gamrey! Hue yada she le ;olam loe yukhal ligmol le aviyw o limtzoe chen be ;eynayw ;al-yedey mitzwot. Hue raah she hue le gamrey taluy be chasdo shel ha av wu be ahavato le kol sug shel shiqqum.


אבל הבן הבכור לעולם לא ידע את ההרגשה של אדם אבוד - כמה מייאש זה לנסות לגשר את התהום בינו לבין אלהים. לכן הוא לעולם לא עמד מול הצורך להכחשה עצמית.

 


Aval ha ben ha bekhor le ;olam loe yada et ha hargashah shel adam avud - kammah meyaesh zeh lenassot legashher et ha tehom beyno le beyn Elohim. Lakhen hue le ;olam loe ;amad mul ha tzorekh le hakhchashah ;atzmit.


ידידי, התהום הזה אינו יכול לעולם להגשר על ידי עבודה, הבטחות או מאמץ עצמי. הקבלה שלנו באהבת האב באה רק דרך הדם של ישוע המשיח. אין טיעון אחר. הצלב לבד גושר את התהום.

 


Yediday, ha tehom ha zeh eyno yakhol le ;olam lehiggasher ;al-yedey ;avodah, hav;tachot o maamatz ;atzmi. Ha qabbalah shellanu be ahavat ha Av baah raq derekh ha dam shel Yeshua ha Mashiach. Eyn ;ti'un acher. Ha tzelav levad gosher et ha tehom.


אתם יכולים למחות על כל מה שכתבתי כאן. אתם יכולים לאמר: "אח ווילקרסון, אתה מספר לחוטאים שאם הם פשוט יתחרטו, פתאום כל דבר יהיה בסדר - שאלהים ימחה את עברם ומיד יביא אותם לחסדו ולברכות."

 


Attem yekholim limchot ;al kol mah she katavti kaan. Attem yekholim loomar: "Ach Wilkerson, attah mesapper la cho;t.im she im hem pashu;t yitchar;tu, pit.om kol davar yihyeh be seder - she Elohim yimcheh et ;avaram wu miyyad yavie otam le chasdo we li berakhot."


כן, זה בדיוק מה שאני מטיף - כי זה פשוט מה שישוע אומר במשל הזה! כאשר חוטא פונה לאלהים בחרטה מוחלטת, ובשפלות רוח, הוא מיד מובא אל הידיים האוהבות של הרועה שלו. הללויה!

 


Ken, zeh be diyyuq mah she ani ma;ttif - kiy zeh pashu;t mah she Yeshua omer ba mashal ha zeh! Ka asher cho;tee poneh le Elohim ba chara;tah muchle;tet, wu be shiflut ruach, hue miyyad muvaa el ha yadayim ha ohavot shel ha Ro'eh shello. Halleluyah!


---

 


---


זכות שימוש ניתנה ע"י וורלד צ'לנג' (אתגר העולם), ת.ד. 260, לינדל, טקסס 75771 ארה"ב.

 


Zekhut shimmush nittenah ;al-yedey World Challenge (Etgar ha ;Olam), P.O. Box 260, Lindale, TX 75771 USA.


מפתח הדרשה בעברית + עמוד בית + היה מנוי + זכויות

  mafteach hadrashah be ;Ivrit + ;ammud bayt + heyeh manuy + zekhuyyot


מידע של כנסיית טיימס סקואר | מידע לקורא החדש
 

 


Meyda shel knesiyyat Times Square | Meyda la qoree he chadash
 



הגבלות העתקה / זכויות יוצרים:
 

 


HAGBALOT HA'ATAQAH / ZEKHUYYOT YOTZRIM:
 

קובץ נתונים זה הוא רכושו הפרטי של "וורלד צ'לנג'" (אתגר העולם). אין לשנותו או לערוך אותו בכל דרך שהיא. אפשר רק להעתיקו בשלמותו להפצה כ"סחורה חופשית" - חינם ללא תשלום. כל העתקה של נתוני הקובץ חייבת להכיל את המודעה בדבר הזכויות השמורות: "כל הזכויות שמורות © 1999 - 2004 ע"י "וורלד צ'לנג'". לא ניתן להשתמש בקובץ נתונים זה למכירה או לשיפור כל מוצר אחר שנמכר, ללא רשות של "וורלד צ'לנג'". זה כולל את כל תכולתו, פרט לכמה ציטטות קטנות. נא לתת למקור הבא את הזכות: כל הזכויות שמורות © 1999 - 2004 ע"י "וורלד צ'לנג'", לינדל, טקסס, ארה"ב.

 

Qovetz netunim zeh hue rekhusho ha pra;ti shel World Challenge (Etgar ha ;Olam). Eyn leshannoto o la'arokh oto be kol derekh she hie. Efshar raq leha'atiqo bi shelemuto le hafatzah ke "sechorah chofshit" - chinnam leloe tashlum. Kol ha'ataqah shel netuney ha qovetz chayyevet lehakhil et ha moda'ah bi devar ha zekhuyyot ha shemurot: "Kol ha zekhuyyot shemurot © 1999 - 2004 ;al-yedey World Challenge". Loe nittan lehistammesh be qovetz netunim zeh la mekhirah o le shippur kol mutzar acher she nimkar, leloe reshut shel World Challenge. Zeh kolel et kol tekholato, pra;t le kammah tzitatot qe;tannot. Naa latet la maqor ha baa et ha zekhut: Kol ha zekhuyyot shemurot © 1999 - 2004 ;al-yedey World Challenge, Lindale Texas USA.


חומר זה נועד אך ורק לשימוש אישי, לא לפרסום ציבורי בדפי רשת אחרים. הרשת החופשית של בית התפילה מחוז לורן מחזיקה בזכויות בלעדיות מאת "וורלד צ'לנג'" בע"מ - לפרסם מסרים אלה בציבור על דף אתר הרשת. הנך רשאי להוריד, להעתיק, להדפיס ולחלק את החומר הזה - כל עוד אינך מפרסם אותו באתר אינטרנט אחר. בכל אופן, הנך רשאי להתחבר לאתר זה ולעיין במסרים אלה.

 


Chomer zeh no'ad akh we raq le shimmush ishi, loe le pirsum tzibburi be dappey reshet acherim. Ha reshet ha chofshit shel beyt ha tefillah Machoz Lorain machaziqah ba zekhuyyot bil'adiyyot me ett World Challenge Inc. - lefarsem mesarim elleh be tzibbur ;al daf atar ha reshet. Hinnekha rashai lehorid, leha'tiq, lehadpis wu lechalleq et ha chomer ha zeh - kol ;od eynkha mefarsem oto be atar Internet acher. Be kol ofen, hinnekha rashai lehitchabber le atar zeh wu le'ayyen bi mesarim elleh.


This web site is a service of
The Missing Link, Inc.®
Linking Troubled Youth and Adults with Life-Changing Programs

Web Site - http://misslink.org
Chapel Site - http://misslink.org/chapel2.html
Home of David Wilkerson's World Challenge Pulpit Series Multilingual Web Site
http://www.tscpulpitseries.org


Copyright © 1999-2004 The Lorain County Free-Net Chapel
North Central Ohio, U.S.A.

TOP OF PAGE   |   HEBREW INDEX


This page was last updated 17 February 2004.

Why Revival Tarries/ "Help!"/ What's Here/ Sponsor/ Statement of Faith/ Bible Study/ Around the Piano/ Bulletin Board/ Library/ Pulpit Series